Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Arakhine
Daf 2a
מַתְנִי' הַכֹּל מַעֲרִיכִין, וְנֶעֱרָכִין, נוֹדְרִין וְנִידָּרִין — כֹּהֲנִים, לֹוִים וְיִשְׂרְאֵלִים, נָשִׁים וַעֲבָדִים.
Traduction
MISHNA: Everyone takes vows of valuation and is thereby obligated to donate to the Temple treasury the value fixed by the Torah (see Leviticus 27:3–7) for the age and sex of the person valuated. And similarly, everyone is valuated, and therefore one who vowed to donate his fixed value is obligated to pay. Likewise, everyone vows to donate to the Temple treasury the assessment of a person, based on his market value to be sold as a slave, and is thereby obligated to pay; and everyone is the object of a vow if others vowed to donate his assessment. This includes priests, Levites and Israelites, women, and Canaanite slaves.
Rachi non traduit
מתני' הכל מעריכין. ערך כתוב בפרשה. (נדר דמי עלי ושמים אותו כעבד הנמכר בשוק):
מעריכין. אם אמר על אחד ערך פלוני עלי נותן ערך אותו פלוני כפי שניו שהערך ניתן לפי השנים הכתוב בפ' ערכין ואחר שנות הנערכים הולכים:
נערכים. אם אמר ערכי עלי או אם אמר אחר עליו ערך פלוני עלי:
נודרין. דמי פלוני עלי:
נידרין. דמי עלי או אם אמר אחר עליו דמי פלוני עלי:
נשים ועבדים. ומשלמין לאחר זמן כשנתגרשה האשה או נשתחרר העבד:
Tossefoth non traduit
מתני' הכל מעריכין. בנזיר (דף ב.) ובנדרים (דף ב.) הזכיר כינויים שלא להזכיר שם שמים לבטלה כדאיתא התם ובכאן לא חשש להזכיר שלא היו מזכירין שם שמים על הערכין ערך כתוב בפרשה נדרים דמי עלי ושמין אותו כעבד הנמכר בשוק:
מעריכין. אם אמר על אחד בשוק ערך פלוני עלי (או אם אמר ערך אותו פלוני עלי) נותן לפי השנים הכתובים בפרשת שקלים ולפי שנותיו הולכים:
נערכין. אם אמר ערכי עלי או אם אמר אחר [עליו] ערך פלוני עלי:
נשים ועבדים. משלמין לאחר זמן כשנתגרשה האשה או נשתחרר העבד כן פ''ה אי נמי כגון שנתנו להם ע''מ שאין לרב או לבעל רשות בהם ואפילו אין להם נותנין עליהם מיד כדתניא בתוספתא נשים ועבדים נודרים ונידרים אם יש להם בזמן הזה גובין מהם ואם לאו [כותבין] עליהם וגובין לאחר זמן ועבד אע''ג דגבי מצות יש לו דין אשה לפי ערך זכר הוא נערך דלא אישתמיט תנא דלימא אם היה נערך כאשה:
טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס, נוֹדְרִין וְנִידָּרִין וּמַעֲרִיכִין, אֲבָל לֹא נֶעֱרָכִין, שֶׁאֵינוֹ נֶעֱרָךְ אֶלָּא הַזָּכָר וַדַּאי וּנְקֵבָה וַדָּאִית.
Traduction
A tumtum, whose sexual organs are concealed, and a hermaphrodite [androginos], vow, and are the object of a vow, and take vows of valuation, but they are not valuated. Consequently, if one says, with regard to a tumtum: The valuation of so-and-so is incumbent upon me to donate to the Temple treasury, he is not obligated to pay anything, as only a definite male or a definite female are valuated.
Rachi non traduit
וטומטום ואנדרוגינוס נודרין ונידרים. שהרי יש להם דמים:
מעריכין. את אחרים אם אמרו ערך פלוני עלי נותנין ערך אותו פלוני:
אבל לא נערכין. אם אמר ערכי עלי או אם אמר אחר עליהם ערך פלוני עלי לא אמר כלום שאין להם ערך שזכר ונקבה אמורין בפרשה:
Tossefoth non traduit
טומטום ואנדרוגינוס נודרין ונידרין. שהרי יש להם דמים ומעריכין את אחרים אם אמרו ערך פלוני עלי נותן ערך אותו פלוני אבל לא נערכין אם אמר אחד עליהם ערך פלוני עלי לא אמר כלום שזכר ונקבה אמורים בפרשה. ל''ה:

חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן נִידָּרִין וְנֶעֱרָכִין, אֲבָל לֹא נוֹדְרִין וְלֹא מַעֲרִיכִין, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהֶם דַּעַת.
Traduction
A deaf-mute, an imbecile, and a minor are the object of a vow and are valuated, but neither vow to donate the assessment of a person nor take a vow of valuation, because they lack the presumed mental competence to make a commitment.
Tossefoth non traduit
חרש שוטה וקטן. משמע דאית ליה דמים לחרש והא דאמר פרק החובל (ב''ק פה:) חרשו נותן לו דמי כולו בחרש שאינו יכול להתרפאות אי נמי פירש ר''ת דחרש בידי שמים אית ליה דמים:
גְּמָ' ''הַכֹּל מַעֲרִיכִין'' — לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי מוּפְלָא סָמוּךְ לְאִישׁ.
Traduction
GEMARA: The Gemara asks: What is added by the mishna’s statement: Everyone [hakol] takes vows of valuation? When a principle is stated in a mishna, it serves to include a particular case that it does not mention explicitly in its halakha. Which case is included by the broad statement here? The Gemara answers: The mishna teaches it to add a discriminating minor on the brink of adulthood [mufla samukh le’ish], i.e., during the year before a minor reaches majority.
Rachi non traduit
גמ' מופלא סמוך לאיש. בן י''ב שנה ויום אחד שהוא סמוך לאיש ואינו איש עד שיביא שתי שערות. ומופלא קרי ליה על שם שבודקין אותו אם יודע להפלות ולפרש לשם מי נדר ולשם מי הקדיש כדקתני בפ' יוצא דופן במסכת נדה (דף מה:):
Tossefoth non traduit
מופלא סמוך לאיש. בן י''ב שנה ויום אחד שסמוך לאיש ואינו איש עד י''ג ויום אחד ומופלא קרי ליה על שם שבודקין אותו אם יודע להפלות ולפרש לשם מי נדר לשם מי הקדיש כדקתני פרק יוצא דופן (נדה מה:):
''נֶעֱרָכִין'' — לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי מְנוָּּול וּמוּכֵּה שְׁחִין.
Traduction
The Gemara similarly asks: What is added by the statement: And everyone is valuated? The Gemara answers: The mishna serves to add a repulsive man and one afflicted with boils, who have no market value.
Rachi non traduit
נערכין לאתויי מאי. כלומר הכל דקאי נמי אנערכין דאכולה מתני' קאי הכל אהנערכין לאתויי מאי:
Tossefoth non traduit
נערכין לאתויי מאי. כלומר הכל דקאי נמי אנערכין דאכולה מתניתין קאי הכל (לאתויי נערכין) לה''ק:
לאתויי מנוול ומוכה שחין. משמע דקאי נמי אעבדים דמתני' ויש להקשות דהא מיבעיא לן בפרק השולח (גיטין מב:) עבד שמכרו רבו לקנס מהו אלמא אית ליה דמים וי''ל דהכא בטריפה איירי וא''ת ההורגו יתחייב הואיל ואיתרבי בנפשות אלמא איקרי נפש דמהאי טעמא מרבינן להורג בן יום אחד פרק יוצא דופן (נדה מד:) ואף על גב דשמא נפל הוא וי''ל דהתם בתורת כהנים מוקמינן ליה בשכלו לו חדשיו וכן מוקמינן התם לר' שמעון ב''ג דאמר כל שלא שהה:
סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: ''נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ'' כְּתִיב, כֹּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּדָמִים — יֶשְׁנוֹ בַּעֲרָכִין, וְכֹל שֶׁאֵינוֹ בְּדָמִים — אֵינוֹ בַּעֲרָכִין.
Traduction
The Gemara explains why this addition is necessary: It might enter your mind to say that as it is written in the verse: ''A vow of persons to the Lord, according to your valuation'' (Leviticus 27:2), which juxtaposes one who is valuated to one who is the object of a vow, anyone who is included in the category of assessments, i.e., if he vows to pay his assessment he must pay it to the Temple, is also included in the category of valuations. But anyone who is not included in the category of assessments is not included in the category of valuations. Since these people, a repulsive man and one afflicted with boils, are not subject to assessment, as they have no market value, perhaps they are also not subject to valuation.
Rachi non traduit
נדר בערכך כתיב. (נפשות משמע) איתקש ערכין לדמים ומנוול ומוכה שחין אינן בדמים ונודרין את אחרים אבל לא נידרין דאין שוים כלום:
Tossefoth non traduit
נדר בערכך נפשות. משמע דאיתקיש ערכין לדמים מנוול ומוכה שחין אינו לדמים ונודרין את אחרים אבל לא נידרין דאין שוה כלום:
כל שישנו בדמים נערכין כו'. לאו דווקא דהא איכא דיקלא וארעא אלא כל אדם שישנו בדמים קאמר:
קָא מַשְׁמַע לַן ''נְפָשֹׁת'', כָּל דְּהוּ.
Traduction
Therefore, the mishna teaches us that these too are subject to valuation, as the same verse also states: ''Persons [nefashot],'' indicating anyone who has any amount of life [nefesh] is subject to valuation.
Rachi non traduit
נפשות. משמע כל שהוא נפש: כולהו הנך דמייתי תיובתא תני להו במתניתין בהדיא:
''נוֹדְרִין'' — לְאֵתוֹיֵי מַאי? נִידָּרִין אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ.
Traduction
The Gemara further asks: What is added by the mishna’s statement: Everyone vows to donate the assessment of a person? The Gemara answers: Actually, this statement is not necessary, but it is mentioned because the continuation: And everyone is the object of a vow, was necessary.
''נִידָּרִין'' — לְאֵתוֹיֵי מַאי? אִי לְאֵתוֹיֵי טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס — בְּהֶדְיָא קָתָנֵי לְהוּ! וְאִי לְאֵתוֹיֵי חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן — בְּהֶדְיָא קָתָנֵי לְהוּ!
Traduction
The Gemara inquires: What, then, is added by the clause: And everyone is the object of a vow? If one were to suggest that this serves to add a tumtum and a hermaphrodite, that cannot be correct, as they are explicitly taught in the mishna itself. And if one were to suggest that it serves to add a deaf-mute, an imbecile, and a minor, they too are explicitly taught in the mishna.
אִי לְאֵתוֹיֵי פָּחוֹת מִבֶּן חוֹדֶשׁ, בְּהֶדְיָא קָתָנֵי לְהוּ! וְאִי לְאֵתוֹיֵי נָכְרִי, בְּהֶדְיָא קָתָנֵי לְהוּ! לְעוֹלָם לְאֵתוֹיֵי פָּחוֹת מִבֶּן חוֹדֶשׁ, וְתָנֵי וַהֲדַר מְפָרֵשׁ.
Traduction
And if you say that this clause serves to add the halakha that a child who is less than a month old, who is not subject to valuation, is nevertheless subject to assessment, this too is explicitly taught in a mishna (5a). And if one were to say that it serves to add a gentile, that is also explicitly taught in a mishna (5b). The Gemara answers: Actually, the phrase: And everyone is the object of a vow, is mentioned in the mishna in order to add a child who is less than a month old, and the mishna teaches this halakha in general terms and then explains it in detail later.
Rachi non traduit
תני והדר מפרש. והוא הדין נמי מצי למנקט חד מהנך אלא חד מתרתי תלת נקט. ל''א להכי נקט האי משום דפליגי רבנן ור''מ בהאי פירקא (לקמן ערכין דף ה.) המעריך פחות מבן חדש ר''מ אומר נותן דמיו אדם יודע שאין ערך לפחות מבן חדש וגמר ואמר לשם דמים וחכ''א לא אמר כלום ולהכי סתמה ברישא לאשמועי' ממשנה יתירא דאפי' לרבנן היכא דאמר דמיו עלי יש לו דמים ונותן דמיו מפי מורינו:
''הַכֹּל סוֹמְכִין'' — לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי יוֹרֵשׁ, וּדְלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה.
Traduction
§ The Gemara inquires about similar general expressions that appear in other mishnayot. What is added by the mishna (Menaḥot 93a): Everyone who brings an offering places hands on the head of the animal? The Gemara answers: This clause serves to add that an heir places hands on the offering of the deceased, and the mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda that an heir does not place his hands on an offering he inherited.
Rachi non traduit
יורש. אדם שהפריש אביו קרבן ולא הספיק להקריבו עד שמת:
''הַכֹּל מְמִירִין'' — לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי יוֹרֵשׁ, וּדְלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה.
Traduction
The Gemara asks: What is added by the ruling of the mishna (Temura 2a): Everyone substitutes a non-sacred animal for a consecrated animal? The Gemara answers: Here too, the mishna serves to add that an heir substitutes a non-sacred animal for his father’s consecrated animal, i.e., the non-sacred animal also becomes sanctified. And this mishna is also not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, as he maintains that an heir cannot substitute a non-sacred animal for the consecrated animal he inherited.
דְּתַנְיָא: יוֹרֵשׁ סוֹמֵךְ, יוֹרֵשׁ מֵימֵר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יוֹרֵשׁ אֵינוֹ סוֹמֵךְ, יוֹרֵשׁ אֵינוֹ מֵימֵר.
Traduction
The Gemara cites the source for these two opinions of Rabbi Yehuda. As it is taught in a baraita: An heir places hands on his father’s offering, and an heir can effect substitution for an offering inherited from his father. Rabbi Yehuda says: An heir does not place hands and an heir cannot effect substitution.
מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה? ''קָרְבָּנוֹ'' וְלֹא קָרְבַּן אָבִיו, וְיָלֵיף תְּחִלַּת הֶקְדֵּשׁ מִסּוֹף הֶקְדֵּשׁ — מָה סוֹף הֶקְדֵּשׁ יוֹרֵשׁ אֵינוֹ סוֹמֵךְ, אַף תְּחִלַּת הֶקְדֵּשׁ יוֹרֵשׁ אֵינוֹ מֵימֵר.
Traduction
The Gemara asks: What is the reasoning of Rabbi Yehuda? With regard to placing of hands, he expounds the term: ''His offering'' (Leviticus 3:2), as teaching that one places his hands only on his own offering, but not on his father’s offering. And with regard to the ruling that an heir cannot effect substitution, Rabbi Yehuda derives the halakha of the initial stage of consecration, i.e., substitution, in which a previously non-sacred animal is consecrated, from the final stage of consecration, the act of placing hands, which is performed upon an already-consecrated animal immediately before it is slaughtered: Just as with regard to the final stage of consecration, an heir does not place hands, so too, with regard to the initial stage of consecration, an heir cannot effect substitution.
Rachi non traduit
קרבנו. גבי סמיכה כתיבי תלתא קרבנו גבי שלמים בויקרא ודריש ר' יהודה לחד מינייהו קרבנו ולא קרבן אביו:
תחלת הקדש. תמורה שהיא תחלת הקדישה של בהמה זו:
סוף הקדש. סמיכה שהוא סמוך לשחיטה:
Tossefoth non traduit
קרבנו. גבי סמיכה כתיבי תלתא קרבנו בויקרא ודריש רבי יהודה לחדא מינייהו קרבנו ולא קרבן אביו לשון הקונטרס ואגב חורפיה לא עיין דהתם ליכא אלא תרי ושמא על ראשו דכתיב התם חשיב ליה כמו קרבנו א''נ משאר קרבנו דריש:
תחלת הקדש. תמורה שהיא תחלת הקדישה של בהמה זו סוף הקדש סמיכה שהוא סמוך לשחיטה ל''ה והאי דקרי ליה תמורה סוף הקדש בפרק הזהב (ב''מ נד:) היינו לגבי קרבנו ראשון וא''ת לילף נמי שחיטה מסמיכה ולא ישחוט יורש הא ליתא דאפילו שלוחו לא ממעט לשחיטה:
וְרַבָּנַן, הָמֵר יָמִיר — לְרַבּוֹת אֶת הַיּוֹרֵשׁ, וְיָלְפִינַן סוֹף הֶקְדֵּשׁ מִתְּחִלַּת הֶקְדֵּשׁ: מָה תְּחִלַּת הֶקְדֵּשׁ — יוֹרֵשׁ מֵימֵר, אַף סוֹף הֶקְדֵּשׁ — יוֹרֵשׁ סוֹמֵךְ.
Traduction
And from where do the Rabbis derive their opinion? The verse states: ''If he shall substitute [hamer yamir] animal for animal'' (Leviticus 27:10), with the doubled form of hamer yamir serving to include the heir as one capable of effecting substitution. And the Rabbis derive the final stage of consecration, i.e., the placing of hands, from the initial stage of consecration, i.e., substitution: Just as with regard to the initial stage of consecration an heir can effect substitution, so too, with regard to the final stage of consecration, an heir can place hands.
וְרַבָּנַן, הַאי ''קָרְבָּנוֹ'' מַאי עָבְדִי לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ: ''קָרְבָּנוֹ'' — וְלֹא קָרְבַּן גּוֹי, ''קָרְבָּנוֹ'' — וְלֹא קָרְבַּן חֲבֵירוֹ, ''קָרְבָּנוֹ'' — לְרַבּוֹת כָּל בַּעֲלֵי חוֹבְרִין לִסְמִיכָה.
Traduction
The Gemara asks: And as for the Rabbis, what do they do with this term: ''His offering,'' from which Rabbi Yehuda derives that an heir does not place his hands? The Gemara explains how the Rabbis expound each mention of the term, which appears three times (Leviticus 3:2, 7, 12). One instance of ''his offering'' teaches that one places hands only on one’s own offering, but not on the offering of a gentile. Another instance of ''his offering'' teaches that one places hands only on one’s own offering, but not on the offering of another person. The third instance of ''his offering'' serves to include all the owners of a jointly owned offering in the requirement of placing hands, i.e., they are all required to place their hands on the offering.
Rachi non traduit
כל בעלי חוברין. חמשה שהביאו קרבן אחד בשותפות כולן צריכין לסמוך עליו ואין אחד סומך עליו:
Tossefoth non traduit
[קרבנו ולא קרבן חבירו. וא''ת כיון דאמרינן ס''פ שתי מדות (מנחות צג:) וסמך ידו ולא יד שלוחו כ''ש לא יד חבירו וא''כ קרבנו ל''ל וי''ל] אי לאו קרבנו אמינא דידו למעוטי חבירו אתא אבל שלוחו סומך וא''ת לילף מהכא בכל התורה דאין שלוחו של אדם כמותו ואמאי יליף לה בקדושין פ''ב (דף מא:) דהוי כמותו וי''ל משום דסמיכה ויבמה ועגלה ערופה שלשה כתובין הבאין כאחד דכתיב ביבמה (דברים כה) וקראו לו הן ולא שלוחן וכן בעגלה ערופה ומדדו ולא שלוחם וא''ת לילף מינייהו דבכל דוכתא הוי שלוחו כמותו מדאיצטריך למעוטינהו וי''ל דאי לאו הני קראי דקדושין דאשמועינן דשלוחו כמותו הוה מוקמינן להני תלתא קראי דסמיכה ויבמה ועגלה ערופה לדרשא אחריתי:
כל בעלי חוברין. חמשה שהביאו קרבן בשותפות כולן צריכין לסמוך עליו ואין אחד סומך על ידי כולן:
וְרַבִּי יְהוּדָה, לְרַבּוֹת כָּל בַּעֲלֵי חוֹבְרִין לִסְמִיכָה לֵית לֵיהּ, וְאִי נָמֵי אִית לֵיהּ,
Traduction
The Gemara clarifies: And how does Rabbi Yehuda respond to this claim? The Gemara explains that Rabbi Yehuda does not hold that one of the mentions serves to include all owners of a jointly owned offering in the requirement of placing hands. Rather, one of the owners places his hands on the offering on behalf of the entire group. Consequently, he is left with one spare mention of ''his offering,'' from which he derives that an heir does not place his hands. The Gemara adds: Alternatively, one can say that Rabbi Yehuda holds that one of the mentions serves to include owners of a jointly owned offering,
Rachi non traduit
לית ליה. דס''ל אחד סומך לכולם ולא הוי כסומך על קרבן חבירו הואיל והוא שייך ביה:
Tossefoth non traduit
לית ליה. דסבירא ליה אחד סומך לכולן ולא הוי כסומך על קרבן חבירו הואיל והוא שייך ביה לשון הקונטרס. והכי משמע פרק שתי מדות (מנחות צד.) ומה תנופה שנתרבתה בשוחטין נתמעטה בחוברין סמיכה שלא נתרבתה בשוחטין אינו דין שנתמעט בחוברין ת''ל קרבנו לרבות כולן אלמא למאן דאמר דלא דריש קרבנו מתנופה יליף ליה ותנן התם אחד מניף לכולם:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source