Daf 2a
מַתְנִי' הַכֹּל מַעֲרִיכִין, וְנֶעֱרָכִין, נוֹדְרִין וְנִידָּרִין — כֹּהֲנִים, לֹוִים וְיִשְׂרְאֵלִים, נָשִׁים וַעֲבָדִים.
Rachi (non traduit)
מתני' הכל מעריכין. ערך כתוב בפרשה. (נדר דמי עלי ושמים אותו כעבד הנמכר בשוק):
מעריכין. אם אמר על אחד ערך פלוני עלי נותן ערך אותו פלוני כפי שניו שהערך ניתן לפי השנים הכתוב בפ' ערכין ואחר שנות הנערכים הולכים:
נערכים. אם אמר ערכי עלי או אם אמר אחר עליו ערך פלוני עלי:
נודרין. דמי פלוני עלי:
נידרין. דמי עלי או אם אמר אחר עליו דמי פלוני עלי:
נשים ועבדים. ומשלמין לאחר זמן כשנתגרשה האשה או נשתחרר העבד:
Tossefoth (non traduit)
מתני' הכל מעריכין. בנזיר (דף ב.) ובנדרים (דף ב.) הזכיר כינויים שלא להזכיר שם שמים לבטלה כדאיתא התם ובכאן לא חשש להזכיר שלא היו מזכירין שם שמים על הערכין ערך כתוב בפרשה נדרים דמי עלי ושמין אותו כעבד הנמכר בשוק:
מעריכין. אם אמר על אחד בשוק ערך פלוני עלי (או אם אמר ערך אותו פלוני עלי) נותן לפי השנים הכתובים בפרשת שקלים ולפי שנותיו הולכים:
נערכין. אם אמר ערכי עלי או אם אמר אחר [עליו] ערך פלוני עלי:
נשים ועבדים. משלמין לאחר זמן כשנתגרשה האשה או נשתחרר העבד כן פ''ה אי נמי כגון שנתנו להם ע''מ שאין לרב או לבעל רשות בהם ואפילו אין להם נותנין עליהם מיד כדתניא בתוספתא נשים ועבדים נודרים ונידרים אם יש להם בזמן הזה גובין מהם ואם לאו [כותבין] עליהם וגובין לאחר זמן ועבד אע''ג דגבי מצות יש לו דין אשה לפי ערך זכר הוא נערך דלא אישתמיט תנא דלימא אם היה נערך כאשה:
טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס, נוֹדְרִין וְנִידָּרִין וּמַעֲרִיכִין, אֲבָל לֹא נֶעֱרָכִין, שֶׁאֵינוֹ נֶעֱרָךְ אֶלָּא הַזָּכָר וַדַּאי וּנְקֵבָה וַדָּאִית.
Rachi (non traduit)
וטומטום ואנדרוגינוס נודרין ונידרים. שהרי יש להם דמים:
מעריכין. את אחרים אם אמרו ערך פלוני עלי נותנין ערך אותו פלוני:
אבל לא נערכין. אם אמר ערכי עלי או אם אמר אחר עליהם ערך פלוני עלי לא אמר כלום שאין להם ערך שזכר ונקבה אמורין בפרשה:
Tossefoth (non traduit)
טומטום ואנדרוגינוס נודרין ונידרין. שהרי יש להם דמים ומעריכין את אחרים אם אמרו ערך פלוני עלי נותן ערך אותו פלוני אבל לא נערכין אם אמר אחד עליהם ערך פלוני עלי לא אמר כלום שזכר ונקבה אמורים בפרשה. ל''ה:

חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן נִידָּרִין וְנֶעֱרָכִין, אֲבָל לֹא נוֹדְרִין וְלֹא מַעֲרִיכִין, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהֶם דַּעַת.
Tossefoth (non traduit)
חרש שוטה וקטן. משמע דאית ליה דמים לחרש והא דאמר פרק החובל (ב''ק פה:) חרשו נותן לו דמי כולו בחרש שאינו יכול להתרפאות אי נמי פירש ר''ת דחרש בידי שמים אית ליה דמים:
גְּמָ' ''הַכֹּל מַעֲרִיכִין'' — לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי מוּפְלָא סָמוּךְ לְאִישׁ.
Rachi (non traduit)
גמ' מופלא סמוך לאיש. בן י''ב שנה ויום אחד שהוא סמוך לאיש ואינו איש עד שיביא שתי שערות. ומופלא קרי ליה על שם שבודקין אותו אם יודע להפלות ולפרש לשם מי נדר ולשם מי הקדיש כדקתני בפ' יוצא דופן במסכת נדה (דף מה:):
Tossefoth (non traduit)
מופלא סמוך לאיש. בן י''ב שנה ויום אחד שסמוך לאיש ואינו איש עד י''ג ויום אחד ומופלא קרי ליה על שם שבודקין אותו אם יודע להפלות ולפרש לשם מי נדר לשם מי הקדיש כדקתני פרק יוצא דופן (נדה מה:):
''נֶעֱרָכִין'' — לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי מְנוָּּול וּמוּכֵּה שְׁחִין.
Rachi (non traduit)
נערכין לאתויי מאי. כלומר הכל דקאי נמי אנערכין דאכולה מתני' קאי הכל אהנערכין לאתויי מאי:
Tossefoth (non traduit)
נערכין לאתויי מאי. כלומר הכל דקאי נמי אנערכין דאכולה מתניתין קאי הכל (לאתויי נערכין) לה''ק:
לאתויי מנוול ומוכה שחין. משמע דקאי נמי אעבדים דמתני' ויש להקשות דהא מיבעיא לן בפרק השולח (גיטין מב:) עבד שמכרו רבו לקנס מהו אלמא אית ליה דמים וי''ל דהכא בטריפה איירי וא''ת ההורגו יתחייב הואיל ואיתרבי בנפשות אלמא איקרי נפש דמהאי טעמא מרבינן להורג בן יום אחד פרק יוצא דופן (נדה מד:) ואף על גב דשמא נפל הוא וי''ל דהתם בתורת כהנים מוקמינן ליה בשכלו לו חדשיו וכן מוקמינן התם לר' שמעון ב''ג דאמר כל שלא שהה:
סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: ''נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ'' כְּתִיב, כֹּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּדָמִים — יֶשְׁנוֹ בַּעֲרָכִין, וְכֹל שֶׁאֵינוֹ בְּדָמִים — אֵינוֹ בַּעֲרָכִין.
Rachi (non traduit)
נדר בערכך כתיב. (נפשות משמע) איתקש ערכין לדמים ומנוול ומוכה שחין אינן בדמים ונודרין את אחרים אבל לא נידרין דאין שוים כלום:
Tossefoth (non traduit)
נדר בערכך נפשות. משמע דאיתקיש ערכין לדמים מנוול ומוכה שחין אינו לדמים ונודרין את אחרים אבל לא נידרין דאין שוה כלום:
כל שישנו בדמים נערכין כו'. לאו דווקא דהא איכא דיקלא וארעא אלא כל אדם שישנו בדמים קאמר:
קָא מַשְׁמַע לַן ''נְפָשֹׁת'', כָּל דְּהוּ.
Rachi (non traduit)
נפשות. משמע כל שהוא נפש: כולהו הנך דמייתי תיובתא תני להו במתניתין בהדיא:
''נוֹדְרִין'' — לְאֵתוֹיֵי מַאי? נִידָּרִין אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ.
''נִידָּרִין'' — לְאֵתוֹיֵי מַאי? אִי לְאֵתוֹיֵי טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס — בְּהֶדְיָא קָתָנֵי לְהוּ! וְאִי לְאֵתוֹיֵי חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן — בְּהֶדְיָא קָתָנֵי לְהוּ!
אִי לְאֵתוֹיֵי פָּחוֹת מִבֶּן חוֹדֶשׁ, בְּהֶדְיָא קָתָנֵי לְהוּ! וְאִי לְאֵתוֹיֵי נָכְרִי, בְּהֶדְיָא קָתָנֵי לְהוּ! לְעוֹלָם לְאֵתוֹיֵי פָּחוֹת מִבֶּן חוֹדֶשׁ, וְתָנֵי וַהֲדַר מְפָרֵשׁ.
Rachi (non traduit)
תני והדר מפרש. והוא הדין נמי מצי למנקט חד מהנך אלא חד מתרתי תלת נקט. ל''א להכי נקט האי משום דפליגי רבנן ור''מ בהאי פירקא (לקמן ערכין דף ה.) המעריך פחות מבן חדש ר''מ אומר נותן דמיו אדם יודע שאין ערך לפחות מבן חדש וגמר ואמר לשם דמים וחכ''א לא אמר כלום ולהכי סתמה ברישא לאשמועי' ממשנה יתירא דאפי' לרבנן היכא דאמר דמיו עלי יש לו דמים ונותן דמיו מפי מורינו:
''הַכֹּל סוֹמְכִין'' — לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי יוֹרֵשׁ, וּדְלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה.
Rachi (non traduit)
יורש. אדם שהפריש אביו קרבן ולא הספיק להקריבו עד שמת:
''הַכֹּל מְמִירִין'' — לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי יוֹרֵשׁ, וּדְלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה.
דְּתַנְיָא: יוֹרֵשׁ סוֹמֵךְ, יוֹרֵשׁ מֵימֵר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יוֹרֵשׁ אֵינוֹ סוֹמֵךְ, יוֹרֵשׁ אֵינוֹ מֵימֵר.
מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה? ''קָרְבָּנוֹ'' וְלֹא קָרְבַּן אָבִיו, וְיָלֵיף תְּחִלַּת הֶקְדֵּשׁ מִסּוֹף הֶקְדֵּשׁ — מָה סוֹף הֶקְדֵּשׁ יוֹרֵשׁ אֵינוֹ סוֹמֵךְ, אַף תְּחִלַּת הֶקְדֵּשׁ יוֹרֵשׁ אֵינוֹ מֵימֵר.
Rachi (non traduit)
קרבנו. גבי סמיכה כתיבי תלתא קרבנו גבי שלמים בויקרא ודריש ר' יהודה לחד מינייהו קרבנו ולא קרבן אביו:
תחלת הקדש. תמורה שהיא תחלת הקדישה של בהמה זו:
סוף הקדש. סמיכה שהוא סמוך לשחיטה:
Tossefoth (non traduit)
קרבנו. גבי סמיכה כתיבי תלתא קרבנו בויקרא ודריש רבי יהודה לחדא מינייהו קרבנו ולא קרבן אביו לשון הקונטרס ואגב חורפיה לא עיין דהתם ליכא אלא תרי ושמא על ראשו דכתיב התם חשיב ליה כמו קרבנו א''נ משאר קרבנו דריש:
תחלת הקדש. תמורה שהיא תחלת הקדישה של בהמה זו סוף הקדש סמיכה שהוא סמוך לשחיטה ל''ה והאי דקרי ליה תמורה סוף הקדש בפרק הזהב (ב''מ נד:) היינו לגבי קרבנו ראשון וא''ת לילף נמי שחיטה מסמיכה ולא ישחוט יורש הא ליתא דאפילו שלוחו לא ממעט לשחיטה:
וְרַבָּנַן, הָמֵר יָמִיר — לְרַבּוֹת אֶת הַיּוֹרֵשׁ, וְיָלְפִינַן סוֹף הֶקְדֵּשׁ מִתְּחִלַּת הֶקְדֵּשׁ: מָה תְּחִלַּת הֶקְדֵּשׁ — יוֹרֵשׁ מֵימֵר, אַף סוֹף הֶקְדֵּשׁ — יוֹרֵשׁ סוֹמֵךְ.
וְרַבָּנַן, הַאי ''קָרְבָּנוֹ'' מַאי עָבְדִי לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ: ''קָרְבָּנוֹ'' — וְלֹא קָרְבַּן גּוֹי, ''קָרְבָּנוֹ'' — וְלֹא קָרְבַּן חֲבֵירוֹ, ''קָרְבָּנוֹ'' — לְרַבּוֹת כָּל בַּעֲלֵי חוֹבְרִין לִסְמִיכָה.
Rachi (non traduit)
כל בעלי חוברין. חמשה שהביאו קרבן אחד בשותפות כולן צריכין לסמוך עליו ואין אחד סומך עליו:
Tossefoth (non traduit)
[קרבנו ולא קרבן חבירו. וא''ת כיון דאמרינן ס''פ שתי מדות (מנחות צג:) וסמך ידו ולא יד שלוחו כ''ש לא יד חבירו וא''כ קרבנו ל''ל וי''ל] אי לאו קרבנו אמינא דידו למעוטי חבירו אתא אבל שלוחו סומך וא''ת לילף מהכא בכל התורה דאין שלוחו של אדם כמותו ואמאי יליף לה בקדושין פ''ב (דף מא:) דהוי כמותו וי''ל משום דסמיכה ויבמה ועגלה ערופה שלשה כתובין הבאין כאחד דכתיב ביבמה (דברים כה) וקראו לו הן ולא שלוחן וכן בעגלה ערופה ומדדו ולא שלוחם וא''ת לילף מינייהו דבכל דוכתא הוי שלוחו כמותו מדאיצטריך למעוטינהו וי''ל דאי לאו הני קראי דקדושין דאשמועינן דשלוחו כמותו הוה מוקמינן להני תלתא קראי דסמיכה ויבמה ועגלה ערופה לדרשא אחריתי:
כל בעלי חוברין. חמשה שהביאו קרבן בשותפות כולן צריכין לסמוך עליו ואין אחד סומך על ידי כולן:
וְרַבִּי יְהוּדָה, לְרַבּוֹת כָּל בַּעֲלֵי חוֹבְרִין לִסְמִיכָה לֵית לֵיהּ, וְאִי נָמֵי אִית לֵיהּ,
Rachi (non traduit)
לית ליה. דס''ל אחד סומך לכולם ולא הוי כסומך על קרבן חבירו הואיל והוא שייך ביה:
Tossefoth (non traduit)
לית ליה. דסבירא ליה אחד סומך לכולן ולא הוי כסומך על קרבן חבירו הואיל והוא שייך ביה לשון הקונטרס. והכי משמע פרק שתי מדות (מנחות צד.) ומה תנופה שנתרבתה בשוחטין נתמעטה בחוברין סמיכה שלא נתרבתה בשוחטין אינו דין שנתמעט בחוברין ת''ל קרבנו לרבות כולן אלמא למאן דאמר דלא דריש קרבנו מתנופה יליף ליה ותנן התם אחד מניף לכולם:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source